המאמר הפעם מוקדש לאחד מהנושאים המרתקים שנתקלתי בהם לאחרונה – אינטליגנציה, אך רגע לפני וכמו תמיד, הנה קצת רקע.
בראשית המאה הקודמת, פנו מנהיגי העיר פריז לפסיכולוג המקומי אלפרד בינה וביקשו ממנו לבנות מבחן שיבדוק את מידת היכולת השכלית (האינטליגנציה) של תלמידים, בניסיון לחזות מראש אילו תלמידים יתקשו בלימודים, על מנת לספק להם עזרה מיידית. המבחן שפיתח אלפרד זכה לכינוי מבחן 'מנת משכל', או בשמו המוכר יותר – מבחן IQ. למעשה, עד היום נעשה בו שימוש נרחב.
לאורך השנים שוכללו מבחני מנת המשכל וכן פותחו תיאוריות שונות לגבי התחום כשחלקן טוענות שמנת משכל היא בכלל תורשתית. במילים אחרות, ישנו רק סוג אחד של אינטליגנציה שבני האדם נולדים איתה ושלא ניתן לשנותה. אך אז הגיע הפסיכולוג האמריקאי הווארד ארל גרדנר וטרף את הקלפים מחדש. ולמרות שהתיאוריה שלו מעולם לא התקבלה בחוגי הפסיכולוגיה באופן רשמי, היא עדיין מעניינת מאוד ובהחלט כדאי להכיר אותה.
הווארד טען שלא ניתן להסביר את ההתנהגות המורכבת של בני האדם באמצעות סוג אחד של אינטליגנציה ולכן יש לחלק את היכולת השכלית של בני האדם לכמה סוגים של אינטליגנציות, או 'יכולות למידה' כפי שהוא ניסח זאת. עפ"י הווארד, לכל אדם ישנן מספר סוגי אינטליגנציות, אינטליגנציות מרובות, והן אוטונומיות לחלוטין, כלומר הן אינן תלויות אחת בשנייה.
סוגי האינטליגנציות עפ"י הווארד
- אינטליגנציה לשונית/מילולית – זו היכולת של האדם להבין מילים ומשפטים, להשתמש בשפה בעל פה ובכתב, להסב תשומת לב לדקויות, למשמעות ולרבדים שונים של השפה. השימושים הנפוצים בסוג הזה של אינטליגנציה הם בתחומים כגון רטוריקה (אומנות השכנוע) וכתיבה.
- אינטליגנציה לוגית/מתמטית – זו היכולת של האדם להבין סמלים, לבצע פעולות חשיבה שונות, לזהות תבניות כמותיות, להשתמש במספרים בצורה הגיונית, לחשב, להסיק מסקנות ולפתור בעיות במהירות.
- אינטליגנציה מרחבית – זו היכולת של האדם לתפוס את העולם החזותי-מרחבי, לבצע עיבודים, לשחזר, לדמיין, להבין מפות, למקם אובייקטים במרחב, להציג רעיונות בצורה חזותית, לנווט ולהתמצא במרחב.
- אינטליגנציה מוזיקלית – זו היכולת של האדם לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, רגישות לטונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות.
- אינטליגנציה גופנית/תנועתית – זו היכולת של האדם לשלוט בצורה מבוקרת באיברי הגוף שלו כדי לנוע, לבצע פעולות שונות, לטפל בעצמים, ולהיות רגיש לשפת הגוף על מנת להביע מסרים ורגשות.
- אינטליגנציה תוך אישית – זו היכולת של האדם להכיר היבטים פנימיים באישיותו, לאבחן את המצב הפנימי שלו. זו המודעות העצמית של האדם למניעים, לכוונות, למצב הרוח, להבנה העצמית, למשמעת העצמית ולהערכה העצמית שלו. אינטליגנציה זו דומה מאוד בעיני למה שמכונה 'אינטליגנציה רגשית'.
- אינטליגנציה בין אישית/חברתית – זו היכולת של האדם לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
- אינטליגנציה נטורליסטית – זו היכולת של האדם להתמודד עם איתני הטבע, לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת זו בולטת בקרב שבטים החיים בסביבה טבעית.
האינטליגנציה המעשית של רוברט סטרנברג
סוג נוסף של אינטליגנציה שאינו חלק מהמודל של הווארד, וכמי שבחר להיות אמן חושים, זהו סוג האינטליגנציה שאני עושה בה שימוש הכי הרבה, היא 'אינטליגנציה מעשית' שפותחה ע"י הפסיכולוג רוברט סטרנברג. אינטליגנציה מעשית היא היכולת המאפשרת לנו להיחלץ בכח הדיבור. זו הידיעה מה לומר, מתי לומר, איפה לומר, איך לומר ולמי לומר כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים.
זו הידיעה כיצד לעשות דברים מבלי לדעת בהכרח מדוע אנחנו יודעים מה לעשות ומבלי שאנחנו מסוגלים להסביר את זה. הידיעה הזו מסייעת לנו לקרוא מצבים נכון ולפעול בהתאם. במילים אחרות, זו התבונה החברתית שלנו. ולמרות שבקריאה ראשונה היא נשמעת מעט מניפולטיבית, אני מבטיח לכם שבקריאה שנייה היא נשמעת מניפולטיבית אפילו יותר.
תיאוריות על אינטליגנציות בכלל ותיאוריית האינטליגנציות המרובות בפרט, מחזקות אצלי את התובנה שבני האדם הם יצורים מורכבים, רב-מימדיים, ושכל ניסיון לסווג או למפות אותנו עפ"י פרמטר אחד בלבד, כמו מבחן ה-IQ המסורתי למשל, יהיה לוקה בחסר. אם תחשבו לרגע על עצמכם, אני משוכנע שתמצאו שאצל כל אחד ואחת מכם קיימים כל סוגי האינטליגנציות שהווארד מדבר עליהם, במידה כזו או אחרת, ושלעיתים הן יהיו משלימות ולעיתים אולי אפילו מנוגדות.
כמובן שלכל אחד מאיתנו יש אינטליגנציה "דומיננטית", כלומר נטייה טבעית ליכולת מסוימת, אולם בכל אחד מאיתנו יש קצת מהכל וזה מה שיפה. וכמו שאמר הסופר האמריקאי פרנסיס סקוט פיצג'רלד – המבחן לרמת אינטליגנציה גבוהה היא היכולת להחזיק בשני רעיונות סותרים בעת ובעונה אחת ובכל זאת לתפקד.
